1ומנחתם ונסכיה' של עולה ושלמי'. פי' ולא של עולה ושלמי' וחטאת דכתיבי לעיל אלא של עולה ושלמי' בלבד כדתניא בפ' שתי מדות ומנחת' ונסכיהם בעולתו ובשלמיו הכתו' מדבר אתה אומ' בעולתו ובשלמיו או אינו אלא אף בחטאת ת"ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ליי' סיפיה דקר' ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו איל בכלל היה איל שלמי נזיר בכלל שאר אילים הטעונין נסכים היה כדכתי' בפר' נסכים או לאיל תעשה מנחה וכו' ולמה יצא דהדר כתי' באיל נזיר ואת מנחתו ואת נסכו להקיש אליו כל שאר קרבנות נזיר מה איל מיוח' שהוא שלמים שבא בנדר ונדבה אף כל שבא בנדר ונדב' מביא מנח' ונסך אבל חטא' שאינו בא בנדר ובנדב' אינו מביא מנח' ונסך:2לפי שהיו בכלל ויצאו לידון בדבר חדש שיטענו להם החזירן לכללם שיטענו נסכים כדין עולה ושלמים. פירוש ואם תאמר למה הוצרך הכתו' לכתוב פה ומנחת' ונסכיהם על העולה ושלמי' הרי כבר כתוב בהן בפי' בפרש' שלח לך י"ל לפי שהיו בכלל והקריב המקריב קרבנו ליי' מנח' סלת עשרון בלול ברביעית ההין שמן ויין לנסך רביעי' ההין תעש' על העולה או לזבח לכבש האחד וגו' ויצאו מן הכלל לידון בדבר חדש שיטענו לחם כדכתיב בפרש' הזאת והקריב את קרבנו ליי' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וגו' ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת חלות בלולו' בשמן וגו' ותניא בת"כ זו מדה בתורה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש ואם לא החזירו לא הוא גמר מכלליה ולא כלליה גמר מיניה אלא למאי דנפק נפק דהיינו שיטענו לחם ולמאי דלא נפק לא נפק ולא יטענו מנחה ונסכים לפיכך הוצרך להחזירן לכללן וכתב פה ומנחתם ונסכיהם:3חלות מצות ורקיקי מצות עשר מכל מין. דגמרי' מלחמי תודה מה להלן עשר מכל מין אף בשאר מנחות עשר מכל מין כדאית' בפרק אלו מנחות ולחמי תודה כתיב בהו והקריב ממנו אחת מכל קרבן תרומ' ליי' ואמרינן בפרק התודה נאמר כאן תרומה ליי' ונאמר בתרומ' מעשר תרומה ליי' מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה למדנו שכל מין ומין מהחלות והרקיקין והרבוכין והחמץ דכתיב במנחת תוד' כלן באין עשר עשר שאם היו פחות מעשר אי אפשר שיהיה עשירית כל מין אלא פרוס והתורה אמרה אחד מכל קרבן ותניא בפרק התודה אחד שלא יטול פרוס וא"ת אדגמרי מלחמי תודה ליגמרו מלחם הפנים דכתי' ביה ואפית בו שתים עשרה חלות מה להלן י"ב אף כאן י"ב כבר תרצו זה בגמרא מסתברא מלחמי תודה הוה לן למילף שכן יחיד מתנדב שמן ונפסל בלינה ושלא בשבת ושלא בטומאה ואע"ג דאיכא למימר נילף מלחם הפנים שכן הקדש ולבונ' ומצה ועצם מ"מ הנך נפיש' אבל מחביתי כ"ג דהוו י"ב מג"ש דחק חק מלחם הפנים ליכא למילף דהדיוט מהדיוט עדיף טפי כמו שתרצו בפרק ואלו מנחות:
